הכרויות בגן עדן – גרוש מקומי

סיפור אמיתי מהחיים - פרק א'

זה קרה בשנת 1996, הייתי בחור צעיר גרוש טרי ועייף ממאבק מתיש עם גרושתי מנסה להבין לאן הולכות דרכיי.

הרבה לא נשאר, גרושתי לקחה את הבית ועורכי הדין את מה שנשאר, החסכונות נשארו אצלה, לשמחתי זכיתי במשמורת משותפת אך מזונות עלי לשלם ככה החליט השופט.

הרבה זכויות יש לנו כנשואים ומעט מאוד כגרושים, אנחנו הגברים תמיד נשלם יותר, למה? ככה?

אז מה נשאר לאחר 10 שנות נישואין?

הבית הלך לי
הכלב נפח נשמתו מצער
את האוטו היא קבלה
העסק שלי נסגר

הילדים מטיילים בינינו מבולבלים, מנסים להבין איפה הבית שלהם.

זה הזמן לחפש את כל החברים שנשכחו!

נפלטתי בשמחה ממעגל הנישואין כמו אסיר שיצא לחופשי, הגיע הזמן ליהנות, מועדונים, פאבים, יציאות, חברים חדשים ויש את איציק המצחיק שעזר לי בימים קשים.

החיים כגרוש לפעמים מופלאים הכל הפוך, עובדים ביום, בערב נחים, ובלילה מבלים.

לא חיפשתי קשר רציני רק יציאות וסטוצים ללא התחייבות, נסיעות וטיולים בחו''ל, סופי שבוע עם חברים, טורקיה, אירופה, תאילנד, פרחתי מחדש והתחלתי לטפל בעצמי, בגדים חדשים, חזות צעירה ובילויים עם חברה צעירים.

נרשמתי לכמה משרדי הכרויות באינטרנט, התכתבתי ויצאתי עם חלקן
רק מה עם הפוזות? מה נסגר איתן? קצת נראות טוב והאף בשמים.
אני נראה לא רע, חטוב ותמיר בן 38 ונראה מצוין לגילי.

בחורות בנות 30 לא מסתכלות עלי כי אני מבוגר בשבילן.
בחורות בגילי מחפשות גבר מבוסס ובעל אמצעים.
אולי הן צודקות גבר בגילי לא שווה כלום בשוק הבשר המקומי אם אתה נמדד בעומק הכיס שלך.

המשך לחלק ב: זהו קבע איציק נגמרו הבחורות בארץ נוסעים להכיר באוקראינה!