אהבה מעבר לפינה
אהבה מעבר לפינה
הייתי בתחילת שנות ה40 לחיי רווק נחמד ללא קשר אמיתי בחיי
מה לא ניסיתי, הלכתי לכל מועדוני הכרות למיניהם, פנויים פנויות, חרשתי את הארץ את כל המועדונים והפאבים הנחשבים, התחלתי עם כל בחורה שמצאה חן בעיני, נרשמתי לכל אתרי הכרויות בארץ אך לשווא.
חייתי בעבר חיי הוללות, בחורות וסטוצים בשפע, עם חלקן החזיק הקשר מספר ימים ועם השאר לילה בודד ואני שואל את עצמי אולי הבעיה איתי, אולי איני בנוי בכלל לזוגיות.
חייתי בעבר חיי הוללות, בחורות וסטוצים בשפע, עם חלקן החזיק הקשר מספר ימים ועם השאר לילה בודד ואני שואל את עצמי אולי הבעיה איתי, אולי איני בנוי בכלל לזוגיות.
למה לא הולך לי הרי אני נראה טוב, צעיר מגילי, חסון ותמיר, בעל השכלה אקדמאית, בעל עסק עצמאי מצליח, גר בדירה קטנה במרכז ת''א.
לא חסר לי כלום ואוכל להפוך כל בחורה למאושרת ואני בגילי המופלג עדיין רווק וצמא לאהבה המתמהמהת מלהגיע.
החברים שלי מלגלגים, הורי דואגים, ואני חולם על אהבת חיי.
אולי פספסתי משהו אולי היא נמצאת רחוק מכאן?
אסע אחריה עד סוף העולם רק שאדע שהיא קיימת בשבילי.
פה נפל לי האסימון, מה רק בארץ יש בחורות?
מאות אתרי הכרויות נגלו לפני עם בחורות יפות ומהממות בכל הגילאים.
איפה הייתי ולמה התעוררתי רק עכשיו, בחורות ברמה בינלאומית עם תרבות אירופאית מחפשות גבר נחמד לנישואין.
מה זהו? רק נחמד לנישואין? מה לא מעניין אותם כמה אני שווה?
אני בכלל רגיל להסברים מפורטים מה יש לי ואיפה אני גר משהו בסגנון של הצהרת הון בקשר עם הבחורות ישראליות.
אני המום!
נרשמתי לכמה מהם והתחלתי להתכתב עם בחורות שנראו לי מתאימות, והתשובות החלו להגיע.
מי שצדה את עיני הייתה כריסטינה, בחורה דקיקת גזרה, תמירה וחטובה, עיניים ירוקות וצלולות, שיער שטני ארוך הגולש במורד כתפיה החשופות, יפה בטירוף.
בטח דוגמנית חשבתי לעצמי, לא תשים עלי בכלל.
ליבי נדם לרגע כשענתה למכתבי, שמי כריסטינה בת 28 גרה עם הורי ואחותי הקטנה קרינה בעיירה קטנה באוקראינה, אשמח מאוד להכיר אותך אך ורק למטרה רצינית.
נשימתי נעתקה כשראיתי אותה לראשונה בוידאו צ'אט, בחורה מתוקה בטירוף, יופי שמימי, נטולת פוזות, נבוכה וביישנית לנוכח מחמאותיי, אני בחורה פשוטה המחפשת קשר רציני וגבר שיאהב אותי חזרה ואמרה.
שיחות טלפון אל תוך הלילה ללא הפסקה ואני בדרך אליה כריסטינה שלי זאת שאהבה נפשי.
